LIONEL MESSI
SU VIDA EN FOTOS
חייו בתמונות
Messi's Gallery
2000 - בן 13
2001 - בן 14
2003
משחק ראשון עם הבוגרים נגד פורטו
נוער - 2004
2004
גול ראשון נגד סביליה
ROMA - GOLAZO
FCB - ARSENAL 4-1
unicef ambassador
classigol
pratt airport
kiev
messi gol - kiev
ארגנטינה
messi gol - seattle
messi-pedro
messi-henry
fifa best player
messismile - החיוך
messi-cacau, stuttgart
messi-bojan-xavi
messi academy
santander
pep enjoy messi
לפפ נחת ממסי
messi classigol 2009
mister Messi...
by train - valladolid
monaco 28.8.09
messi - platini
best player 2009
roma - champions
messi, pique campeones
messi, milito
סיפור חודש דצמבר 2009
לא יאומן כיסוברסה
מאת ארז הדרי
בבוקר אחרי ביקור בקמפ-נואו, ישבתי במיטה בוהה באויר. האשה שאיתי שאלה: 'נו, איך היה לך במשחק?'. - 'אה?!' השבתי - 'איך היתה החוויה?' שאלה שוב. - 'אני עדין בהלם.' עניתי לה. ובכן, חלף שבוע וחצי ואני עדין מנסה לשחזר את האירועים. לאסוף את החלקים. להבין את התמונות. אבל בואו, נתחיל מההתחלה
איפשהו בשנות השישים המאוחרות. הייתי ילד בקיבוץ בצפון. סבא גרוסמן הזמין אותי לשמוע "שירים-ושערים" על המשטח ליד הבית. אז כנראה נדבקתי בחידק שקוראים לו כדורגל. מאז ישבתי שעות. ימים. ערבים. לילות. ראיתי מאות או אולי אפילו אלפי משחקים. ליגה. גביע. אירופה. דרום אמריקה. מונדיאל (כשעוד קראנו לו הגביע העולמי בימי מקסיקו 70 העליזים). ישבתי באצטדיון הקופסא וקיללתי את השחקנים שלא רצים לכדור. צרחתי למאמנים ושופטים. שרתי בבלומפילד. צעקתי ברמת-גן. חושב שאפילו סבלתי בימק''א פעם או פעמים. בשנים האחרונות אני מעודד בעיקר אותי ועם עצמי. יושב מול הטלויזיה בבית. האורוות והדירים בארצנו הקטנה עושים לי רע בנשמה. והכדורגל בארץ... נו מה יש להרחיב במילים. זה בושה שקוראים לו באותו השם של המשחק המדהים מהליגות הגדולות בעולם. אולי צבע הדשא דומה. גם לא בטוח. עד כאן ליגה א'. כפי שנהגו לסכם פה פעם את משחקי המחזור.
תמיד היה לי חלום לראות קבוצה גדולה באמת במגרש הבית שלה. מאז שנות ה-90 היה ברור לי שזאת ברצלונה. המשחק המלהיב. תמיד רצים קדימה. נותנים דאבל-פאס, משחררים עקבים. בלי דריבלים מיותרים. כוכב אחד נוצץ במיוחד וסביבו 'צבא-השמים'. אם מישהו 'לא הגיע למשחק'. פיזית או מנטלית, תמיד יש מי שייכנס לנעליו. שיכוון את המסירות. שישחרר כדור לרשת.
וככה הכדור התחיל להתגלגל לפני מספר חודשים. החלטנו לנסוע עם הילדים לברצלונה (הוא בן 18 לפני גיוס והיא בת 14). עכשיו כבר היה ברור שבוחרים תאריך לפי המשחק. שלא נהיה מודאגים, כיוונו לסביבות החגים. סימנו את המשחק מול אתלטיקו-מדריד. שבת 19 בספטמבר.
יופי, יש משחק בערוץ 5 בארץ. אבל איך משיגים כרטיסים לדבר האמיתי? שאלתי פה. התעניינתי שם. ובסוף כמו כל בר דעת גיגלתי GOOGLE 'כרטיסים למשחקי ברצלונה בכדורגל'. "מאכערים" לא חסרים. מאנגליה וספרד. מיפן ומטיוואן. עד שבזכות היושב במרומים זכיתי להגיע ל'משה-ברצלונה'. ככה קוראים אצלנו בבית למשה חמיאל ירום הודו. לקח לו איזה 17 פעמים לזכור מי אני ולאיזה משחק אני רוצה כרטיסים. 'קצת מוקדם'. היה אומר לי. 'דבר איתי חודש או שבועים לפני. אל תדאג. יהיה בסדר!'. 'בחייאת משה' אמרתי לו.
'כשאומרים לי אל תדאג, אני נכנס לפאניקה'. והוא האיש היקר, יש לו משפטים קבועים ומרגיעים. 'רק 5 שנים אנחנו שולחים אנשים למשחקים.' 'אני מדבר ישירות עם מנהלת מחלקת הכרטיסים באגודה'. 'יש להם עוד 6 משחקים עד אז'. ואולי הכי נכון - 'זה אירופה. לא המזרח התיכון'. והאשה שלי, היא בהיסטריה. 'אנחנו סומכים עליך ובסוף לא יהיו כרטיסים...' ואני בשלי. מאמין ב'משה ברצלונה'. סוס מנצח לא מחליפים. ואכן אחרי תקופת המתנה לא קצרה, פרוצדורה פשוטה. עוד איזה 2 פגישות ו-10 אלפים טלפונים. קבלנו את האישור המיוחל. הכרטיסים מחכים לכם בערב המשחק. בקופה 90. והאשה עדין סקפטית.
טיילנו בהרי הפירינאים. היה קסום. באמת מדהים. ואז הגיע שבת-הגדול
יום המשחק. יש לנו עוד איזה מנזר מדהים בדרך אל האושר. 'מנגבים' את הטיול הקצר ויאללה ברסה! הנה אנחנו באים - ...כעצתו של 'משה-ברצלונה', יצאנו לכיוון האצטדיון 3 שעות לפני המשחק. עלינו על המטרו בכיכר קטלוניה. ירדנו בתחנה היעודה וזרמנו עם האוהדים לכיוון הנכון. ברחבות מסביב יש בארים בהם החבר'ה 'מתדלקים' באלכוהול. הם צופים בפרשנות בטלוויזיות. אנחנו לא עוצרים. מחפשים את קופה 90. ניסו למכור לנו חולצות וצעיפים. כרטיסים מסופסרים בכל פינה. שלחו אותנו להקיף את האצטדיון מימין ואחר כך משמאל. והאשה, היא עוד לא מאמינה.
בסוף הגענו לקופה 90. אין אף אחד לפנינו בתור. קצת מדאיג. ביקשו את המסמכים. בדקו 2-3 דקות. חייכו אלינו ו...נתנו לנו את הכרטיסים. יש!!! לקח עוד כמה דקות עד שמצאנו את דרכינו פנימה. עברנו המומים לגמרי בחנות המזכרות. התישבנו עם נקניקיה, צ'יפס ובירה להירגע.
ואז נכנסנו לקודש הקודשים. בטעות כמעט עלינו ליציע הפלטינום. מקום השמור לנשיא ועוד פמליה של עשירי קטלוניה. לנו הראו את הדרך מסביב. ליציע של פשוטי העם. עלינו 10 מדרגות ופתאום הבנו לאן הגענו. קאמפ-נו היה כמעט מלא. האלילים שלנו כבר מתחממים על כר הדשא. צמרמורת. סדרן ביקש שנלך אחריו למקומות שלנו. כשהתישבנו הבנו שבזכות קשריו הטובים של 'משה ברצלונה' אנחנו יושבים בשורה חמישית. 7 מטר מהדשא.
האשה לא האמינה במה זכינו! הילדים קרנו מאושר. אני? אני חשבתי שזה לא כדורגל. אלא איזה כדור של הזיות. אחרי 3 דקות איברהימוביץ' שחרר את הראשון. האצטדיון התרומם לשמים. עד המחצית כבר זכינו לראות את הרשת מתרוממת 4 (ארבע!) פעמים. מסי מחכה בפינה. כאילו החבר'ה יבואו לאסוף אותו עוד מעט לסרט. ופתאום הוא מתחיל להשתגע. להעביר, למסור, לבעוט. והכל בשער הקרוב אלינו כל כך. הרחנו את הדשא ואת זיעת השחקנים. כאב לנו ברגל ובלב עם כל כיסוח ונפילה של אחד מהם. רקדנו סמבה עם דני אלבס. שמענו מה המלך מסי לוחש לצ'אבי ליד דגל-הקרן. קצת פחות מ-100 אלף אוהדים קוראים יחדיו 'ברסההה...ברסההה...בהההרסססה!'.
מה אני אגיד, מה אספר. זלגו לי דמעות. צחקתי ובכיתי. עד סיום המשחק השופט נפל והצחיק את הקהל. שרנו תוך השתחוות 'ממממסססי.. מממממססי ...מממממססססי....' והוא נופף לנו בחיוך מבויש. אחרי אלף ואחת הכשלות הוא השחיל ''לרעים'' עוד שער בתוספת הזמן - קינוח מושלם לאורגזמה כדורגלנית
הרבה אחרי שהסתיים המשחק, עדיין לא פג הקסם בראשי. חשבתי לעצמי "הנה ברצלונה". כל פסגות האופנה, הקולינריה, הארכיטקטורה, הבארים, חנויות היוקרה, ארמון האומנות. ויש לה גם קבוצה. מה זה קבוצה. להקת מחול עוצרת נשימה. קירקס-נודד. חבורה קסומה של מלאכים שמסתובבת ברחבי ספרד, אירופה והקוסמוס כולו. ונותנת הצגות בלתי נשכחות לכל אוהבי היופי והכדור העגול... גוווווללללל !!!
מי שעוד לא היה חייב את זה לעצמו ולילדים. (שייגעו בדבר האמיתי וייראו את זה מקרוב). ומי שכבר היה (כמו במילות השיר של מאיר אריאל), ממילא 'כבר לא יוכל להיגמל מזה...'
אנו מודים לארז הדרי על מאמרו המאלף והציורי מהחוויה של ביקורו בקמפ-נואו. הנהלת העמותה
.jpg?id=3715661)
.jpg?id=3726337)
.jpg?id=3726343)
.jpg?id=3726357)
.jpg?id=3726359)
.jpg?id=3726386)
.jpg?id=3726382)
.jpg?id=3726400)
.jpg?id=3726401)
.jpg?id=3726403)
.jpg?id=3726405)
.jpg?id=3726406)
.jpg?id=3726412)